וורמס - ורמאיסה
הקהילה הקדושה של וורמס (וורמאיסה)
הקהילה היהודית בוורמאיסה, היא וורמס של ימינו, נוסדה ככל הנראה זמן קצר לפני תחילת האלף. כתובת התרומה של בית הכנסת הראשון מתוארכת לשנת 1034. הודות לאקדמיה התלמודית המהוללת שלה, הפכה ורמייסה באמצע המאה ה-11 למרכז של לימוד יהודי בעל השפעה חוצת-אזורים.
הייחודיות של ורמייסה היא שהקהילה היהודית התקיימה כמעט ברציפות במשך יותר מ-900 שנה. החל משנת 1074 התפתח קשר הדוק עם שושלת הסאליים תחת שלטונו של הקיסר הנרי הרביעי, אשר העניקה לקהילה היהודית זכויות נרחבות. הקהילה לא רק תרמה באופן משמעותי לתהליך העיור של העיר, אלא גם להצלחתם הפוליטית של בית סאלי. בשנת 1938 הסתיימה בפתאומיות ההיסטוריה הארוכה של "הקהילה הקדושה של וורמס" עם הטרור שהטילו הנאצים.
האם אתה מכיר את הגולם?
האם ידעת שהגולם, כישות מגנה, הומצא כבר במאה ה-13 בעיר וורמס, בירת השום? החכם אלעזר בן יהודה קלומיוס סבר כי שילובים מסוימים של מספרים ואותיות מהאלפבית העברי יכולים להפיח חיים בחומר דומם. כך נולדה רעיון הגולם! מוורמס התפשטה אגדת הגולם לעולם – תחילה לפראג ולפולין. בשנות ה-40 של המאה ה-20 זכה הגולם לתחייה מחודשת בארצות הברית כגיבור קומיקס, בין השאר בדמותם של סופרמן ובאטמן.
בית הכנסת של וורמס ובית הספר לנשים כמודל לחיקוי
בית הכנסת בוורמס, שנבנה בשנים 1174/75, השפיע באופן מכריע על אדריכלות בתי הכנסת באירופה. הקונספט האדריכלי – מבנה אולם בעל שני אגפים עם שני עמודים במרכזו – שימש השראה לבתי כנסת מימי הביניים אחרים, למשל ברגנסבורג, פראג, וינה וקרקוב.
בקהילות ה-SchUM נהנו הנשים ממעמד חברתי גבוה. כדי לעשות צדק עם מעמדן, הוקם בשנת 1212/13 לראשונה חדר תפילה נפרד לנשים, המכונה "שול הנשים". באמצעות חריצי האזנה יכלו הנשים להשתתף בתפילת הגברים. קהילות נוספות באזור אשכנז הלכו בעקבות הדוגמה של וורמס, ביניהן שפייר, שבה הוקמה "שולחן הנשים" באמצע המאה ה-13.
בשנת 1934 חגגה בית הכנסת בוורמס את יום השנה ה-900 להקמתה, אף על פי שפוגרומים וסכסוכים צבאיים הותירו את חותמם עליה מאז ימי הביניים. בליל הפוגרום של 1938 הציתו הנאצים את בית הכנסת ולאחר מכן פוצצו את ההריסות. לאחר מלחמת העולם השנייה נבנה בית הכנסת מחדש תוך שמירה על צורתו המקורית. בתהליך זה נעשה שימוש גם ברכיבים מקוריים שהצליחו להינצל. וורמאיסה – המכונה גם "ירושלים הקטנה על הריין" – נחשבת עד היום לאתר זיכרון חשוב בהיסטוריה היהודית. חנוכת בית הכנסת מחדש בשנת 1961 זכתה לתשומת לב בינלאומית רבה. עם זאת, באותה עת כבר לא הייתה קהילה יהודית בוורמס.
בית טהרה על "החול הקדוש" בוורמס
העובדה שבית הקברות היהודי "חול קדוש", בן 1,000 השנים, נותר כמעט ללא פגע לאורך תקופה כה ארוכה, היא תופעה ייחודית באירופה. באמצעות כ-2,500 מצבות ניתן להתרשם באופן מרהיב מההיסטוריה הסוערת של הקהילה היהודית בוורמאיסה, שהייתה בעבר קהילה חשובה. כמו כן,
נשמר בית הטאהרה (בית הרחצה). הוא נבנה בשנת 1625, ובכך הוא בית הטאהרה העתיק ביותר הידוע באזור האשכנזי. כאן היו רוחצים את המתים לפי ההלכה ומכינים אותם לקבורה. לפני בית הטאהרה נמצא כיור לרחיצת ידיים, שכן נהוג ביהדות לטהר את הידיים לאחר עזיבת בית הקברות.
ישיבת רש"י וכסא רש"י
בישיבה של רש"י, בית מדרש קטן ואובלי מהמאה ה-17, נהגו תלמידים יהודים לנהל דיונים עם מוריהם. מזה מאות שנים נקשר מקום זה עם החכם הצרפתי הגדול רש"י, שלמד במיינץ ובוורמס באמצע המאה ה-11. גם בית המדרש וגם הכיסא נקראים על שמו – וזאת למרות שרשי מעולם לא ישב בעצמו על "כס" זה. המבקרים בישיבה בוורמס ימצאו מקום אותנטי שבו נראה כי רוחו של רש"י עדיין מורגשת. לאחר ההרס בתקופת הנאצים, שוחזרה ישיבת רש"י, על כיסא רש"י, כאתר זיכרון מיוחד, תוך שמירה על נאמנות למקור.
יצירת מופת: מחזור וורמס (1272)
במשך כ-650 שנה השתמשה הקהילה היהודית במחזור וורמס כספר תפילה רשמי בחגים. כתב היד מימי הביניים, העשיר באיורים, נחשב לאחד מספרי התפילה העתיקים והחשובים ביותר של היהדות האשכנזית. בו מופיעה גם משפט ביידיש, הכתוב באותיות עבריות. ברכה זו נחשבת לעדות המוקדמת ביותר לקיומה של השפה היידית. המשפט אומר: "מי שנושא את המחזור לבית הכנסת, יזכה ליום טוב". שני הכרכים של מחזור וורמס היקר ניצלו מהרס בתקופת הנאציזם. לאחר מלחמת העולם השנייה הם הועברו לספרייה הלאומית בירושלים.
