מגנזה/מיינץ

הקהילה האם של SchUM

מיינץ – בית חדש על גדות הריין

מדוע דווקא במיינץ נמצא ערש היהדות האשכנזית? התנאים להקמת קהילה יהודית היו נוחים במקום זה. יהודים רבים מצרפת ומאיטליה מצאו במיינץ בית חדש. ביניהם הייתה גם משפחת החכמים קלונימוס מלוקה.

912–1024

תקופת המלכים והקיסרים האוטוניים

הארכיבישוף וויליגיס מקיים קשר הדוק עם בית המלוכה האוטוני. שניהם מבטיחים לקהילה היהודית הגנה וחופש מסחר. בתנאים אלה, הקהילה היהודית בעיר המסחר שעל גדות הריין מצליחה להתפתח כלכלית במהירות.

Stadtansicht von 1565, "Warhafftige Contrafactur der Löblichen Churfürstlichen Stadt Meyntz", StA MZ, BPSP / 14.3 B

בסביבות שנת 1000

הארכיבישוף וויליגיס מורה על הקמת הקתדרלה החדשה של מיינץ. באותה עת, מיינץ היא המרכז הדתי והפוליטי של האימפריה.

אגדה מבית הספר "שומ"

982: הצלת הקיסר בקרב נגד הסרצנים 

הקיסר אוטו השני סופג תבוסה קטסטרופלית מול הסרצנים בדרום איטליה. על פי האגדה, יהודי איטלקי בשם קלונימוס מסר לקיסר את סוסו שלו במצב חסר התקווה הזה. כתודה על המחווה שהצילה את חייו, הבטיח אוטו השני למשפחת קלונימוס זכות מגורים במיינץ "הזהובה".  

בסביבות שנת 1000

מרכז הלמדנות

פריחה כלכלית ותרבותית במגנצה

בסף המילניום ייסד הרב לאונטין את לימודי התלמוד האינטנסיביים במיינץ. נפתחה ישיבה ללימודי תלמוד. תלמידים וחכמים הגיעו מכל רחבי אירופה. מעטים אף הגיעו מירושלים אל גדות הריין. מגנצה הפכה למרכז של חוכמה. הקהילה היהודית במגנצה חווה באותה תקופה את תור הזהב הכלכלי והרוחני הגדול ביותר שלה. בישיבה נוצרים שירים ליטורגיים חדשים וחוות דעת הלכתיות, המשפיעים על היהדות האשכנזית עד היום. 

lupe

גרשום בן יהודה – מאור הגלות

lupe

רש"י מטרואה

מהו התלמוד?

התלמוד ("לימוד, תורה") הוא, אחרי התורה, החיבור החשוב ביותר ביהדות. אוסף נרחב זה של המסורת שבעל-פה מכיל פרשנויות ופסיקות הלכתיות של חכמים יהודים לאורך מאות שנים. התלמוד הוא מעין "מדריך" לחוק הדתי היהודי (ההלכה). הוא מסביר כיצד יש להבין וליישם את הוראות החוק, חוקי התורה והוראות הרבנים בחיי היומיום. קיימות שתי גרסאות: התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי.

יהדות אשכנזית

"אשכנז" הוא כינוי עברי עתיק לגרמניה. בימי הביניים התפתחו לאורך נהר הריין, בערי ה-SchUM, מסורות דתיות ותרבותיות, שהתפשטו מאוחר יותר, בעקבות הגירה, עד למזרח אירופה. היידיש היא חלק מזהותם התרבותית.
המסורות של היהדות האשכנזית נבדלות מאלה של הספרדים (חצי האי האיברי / צפון אפריקה) והמזרחים (מזרח הקרוב). כיום מהווים האשכנזים כ-2/3 מהקהילה היהודית העולמית.

מהו בדיוק "שום"?

בשלוש הקהילות שעל גדות הריין מצאו יהודים במאה ה-11 בית בגולה למשך מאות שנים. עד כמה הם חשים כאן בבית, מדגיש הכינוי שבחרו לעצמם קהילות ה-SchUM: "ירושלים על הריין". 

SchUM הוא איגוד הקהילות הייחודי של שלוש הקהילות היהודיות בשפייר, וורמס ומיינץ, המשפיע על העולם היהודי עד היום.

המונח "שום" הוא ראשי תיבות של האותיות הראשונות בשמותיהן של שלוש הערים העבריות מימי הביניים: 

שפייר שפירה ש שין [ש]

וורמס ורמאיסה I וו [U]

מיינץ מגנזה מ מם [M]

דימויי אדם

איור אנטישמי מציג יהודי מהערים של ה-SchUM בלבוש מסורתי של אותה תקופה, עם כובע יהודי וטבעת צהובה.

ראש השום בידו הימנית מרמז על המשמעות הכפולה של המונח "ש"ו"ם", שפירושו בעברית גם "שום". גם שק הכסף משקף סטריאוטיפ נפוץ.

Darstellung eines Juden aus dem 16. Jahrhundert der einen dunklen Umhang trägt auf dem ein gelber Ring aufgenäht ist. In der Hand hält er Knoblauchknollen und einen Geldbeutel
Wormser Jude in typischer Tracht des 16. Jahrhunderts, "Thesaurus Picturarum" von Marcus zum Lamm, Ende 16. Jahrhundert

לאחר שנת 1120

חכמים יהודים ממינץ, וורמס ושפייר פוסקים יחד לראשונה בעניין משפטי.

התקנות מספקות הכוונה

בערים שפייר, וורמס ומיינץ התיישבו קהילות יהודיות, כל אחת בצל הקתדרלה שלה. חכמי הקהילות יצרו רשת קשרים והחליפו דעות באופן קבוע בנוגע למנהגים דתיים ולסוגיות הלכתיות. הם מקבלים החלטות משותפות עבור שלושת הקהילות – תהליך יוצא דופן במסורת היהודית. כך הם הופכים לבסוף לסמכות בענייני הלכה בכל מרכז אירופה. בשנת 1220, באסיפה שהתקיימה במיינץ, הם עוגנו בכתב את כל ההוראות תחת השם "תקנות ש"ו-ם". 

בית הכלבו לשעבר "אמ-ברנד" במיינץ, שנבנה בראשית המאה ה-14, מעיד על חשיבותה הכלכלית של העיר ועל המסחר התוסס לאורך ציר הריין.

התקנות מבהירות, מצד אחד, את היחסים בין יהודים ללא-יהודים. הדבר נוגע, בין היתר, לאכילת מאכלים ושתיית משקאות שהוכנו על ידי לא-יהודים, וכן להלוואות כספים בין לא-יהודים ליהודים. תקנות הש"ו"ם כוללות גם מערכת כללים בנושאים פנימיים בקהילה היהודית, כגון לבוש, תספורת וגידול זקן. תקנות מהמאה ה-13 בנוגע לסודיות הדואר, למונוגמיה או למעמד האישה במקרי גירושין מאששות את התקנות החלוציות של חכם מיינץ הגדול, גרשום בן יהודה, מתקופת תחילת האלף.

Eine Buchmalerei zeigt eine Frau, die ein Tauchbad in einer Mikwe nimmt

1084–1190

גירוש ופוגרומים

זרמים אנטישמיים וגירושים חוזרים ונשנים

גם בתקופת הזוהר של קהילות ה-SchUM, שבה התקיימו יחסי גומלין טובים בין נוצרים ליהודים לאורך זמן, היו התפרצויות של שנאת יהודים ורדיפה.

1084–1086, המהומות במיינץ מסתיימות בשריפה גדולה

הקהילה במיינץ סבלה ממכות ראשונות בעקבות אסון השריפה בשנת 1084. רבים מהם נמלטו לשפייר והקימו שם קהילה יהודית חדשה תחת חסותו של הבישוף של שפייר.

1096: המצור של הצלבנים על אנטיוכיה – מיניאטורה מתקופת ימי הביניים המאוחרים משנת 1490

1096 - האסון הגדול

בין השנים 1095 ל-1099 התקיים מסע הצלב הראשון, שהוכרז על ידי האפיפיור אורבנוס השני. מגנצה, כקהילה האם של ש"ום, מתאוששת רק באיטיות רבה מההתקפות האכזריות של צבאות הצלבנים במאי 1096. מאות יהודים ויהודיות נרצחו באכזריות בטבח זה. אירוע זה נחרט עמוק בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי.

גם מסע הצלב של הקיסר פרידריך ברברוסה (1187 עד 1190) היה בעל השפעה מכרעת.

1084

הקהילה היהודית הראשונה בשפייר

Eine handgeschriebene Urkunde aus dem frühen Mittelalter mit einer großen roten Initiale
Mit dieser Urkunde aus dem Jahr 1084 stellte Bischof Rüdiger Huzmann die Juden in Speyer unter Schutz und gewährte ihnen weitreichende Privilegien.

הבישוף רודיגר הווזמן משפייר מקווה שקהילה יהודית תעלה את ערכה של עירו. הוא מעניק להם זכויות נרחבות, המשפרות באופן מהותי את מעמדם בשפייר. עשור לאחר מכן הורחב הצו כך שיכלול גם את הגנת בית המלוכה ופריבילגיות מסחריות נרחבות לסוחרים יהודים.

1348–1350

המגפה משתוללת באירופה

1349 – השמדת הקהילה

כאשר המגפה השתוללה באירופה בשנים 1348/1349, התפשטו תיאוריות קונספירציה. בכל מקום הואשמו הקהילות היהודיות ב"הרעלת הבארות" כגורם למותם של רבים. כתוצאה מכך הושמדה הקהילה במיינץ, ומאוחר יותר נבזזו גם בתיה. 

הרב מהרי"ל, שזכה לחשיבות רבה בזכות פסקי ההלכה והדרשות שלו, נזכר בסיפורים על חיי הקהילה התוססים במגנצה, ומבקש מתלמידו לתעד בכתב את "המנהגים" (מינהגים). בזכות יצירת מופת זו, מנהגי קהילות ה-SchUM נשמרו לדורות הבאים.  

החל משנת 1356 החלה בנייתה מחדש של הקהילה.

Der Holzschnitt zeigt eine Gruppe Juden, die in einer Grube qualvoll verbrannt werden. Ein Mann außerhalb bringt neues Feuerholz zur Grube
"שריפת היהודים", כרוניקת העולם של שדל, 1493

המאה ה-14

סוף תקופת הזוהר של SchUM במיינץ

המצבות בבית הקברות היהודי העתיק במיינץ מעידות על קיומה של קהילה יהודית במיינץ מהמאה ה-10 ועד המאה ה-19. על סמך כתובות הקבר ניכר הפער בין המאה ה-15 למאה ה-17.

בית הקברות היהודי העתיק, שצויר על ידי מודד מטעם הנסיך-הבוחר במאה ה-18

במהלך הגירוש והרדיפה, מצבות נקרעו בכוח מבית הקברות ושימשו שלא כהלכה כאלמנטים אדריכליים במקומות שונים בעיר. מצבות שנלקחו ממקומן התגלו שוב ושוב במהלך עבודות בנייה בשטח העיר. הן נאספו והוצבו בשנת 1926 בבית הקברות המכונה "בית הקברות ההנצחה".

Am 3. Oktober 1926 wird der Denkmalfriedhof mit seinen 188 Grabsteinen im Beisein von Stadthonoratioren offiziell eingeweiht.

SchUM כיום

אתר מורשת עולמית של אונסק"ו

בשנת 2021 הוכרזו אתרי ה-SchUM בשפייר, וורמס ומיינץ כאתרי המורשת העולמית היהודיים הראשונים בגרמניה שהוכרו על ידי אונסק"ו.  התערוכה הקבועה במרכז המבקרים של אונסק"ו, "בית סאלי-לוי", ממחישה באופן מוחשי את חשיבותו של אתר ה-SchUM – בית הקברות היהודי העתיק ב"יודנסנד" – ואת תפקידה של מגנצה כקהילה האם.

Außenasicht des Besuchszentrum Sali-Levi-Haus mit einer Fassade aus Holz und matt spiegelndem Metall
Außenansicht Sali-Levi-Haus

מרכז המבקרים של אונסק"ו – בית סאלי-לוי

תוכלו למצוא מידע נוסף בעת ביקורכם בתערוכה במרכז המבקרים של אונסק"ו "בית סאלי-לוי". 

מרכז המבקרים של אונסק"ו "בית סאלי-לוי" 
(כניסה מרחוב פאול-דניס)
כיכר ד"ר-זיגמונד-סלפלד 1
55122 מיינץ

בית הקברות היהודי העתיק ב"יודנסנד"
רחוב מומבאכר 63
55122 מיינץ