אתר המורשת העולמית SchUM

אתר מורשת עולמית של אונסק"ו

מאז 1972 קיימת אמנת מורשת עולמית להגנה על המורשת התרבותית והטבעית של העולם. הגורם לכך היה הקמת סכר אסואן במצרים: באותה עת, מקדשי הסלע של אבו סימבל עמדו להיעלם לנצח בקרקעית המאגר. בשנת 1960 השיקה אונסק"ו קמפיין בינלאומי חסר תקדים כדי להציל את המקדשים. ברחבי העולם התעוררה המודעות לשימור אתרים בעלי ערך אוניברסלי יוצא דופן. כך נולדה הרעיון של מורשת התרבות והטבע העולמית.

12 האתרים הראשונים נרשמו ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 1978. כיום ישנם יותר מ-1,100 אתרי מורשת עולמית ב-167 מדינות, ביניהם העיר ההרוסה מאצ'ו פיצ'ו בפרו והפירמידות בגיזה במצרים. קריטריונים שונים מגדירים את ערכם של אתרי המורשת העולמית. בין היתר, עליהם להיות שלמים ולשמור על צורתם המקורית.

ב-27 ביולי 2021 הוסיפה אונסק"ו את המורשת היהודית של אתרי ה-SchUM בשפייר, וורמס ומינץ לרשימת אתרי המורשת העולמית.

מה זה בעצם SchUM?

שלוש הקהילות היהודיות בשפייר, וורמס ומיינץ היוו במאה ה-11 איחוד קהילתי ייחודי, המשפיע על העולם היהודי עד היום. המונח "שום" הוא ראשי תיבות של האותיות הראשונות בשמותיהן העבריים של שלוש הערים מימי הביניים:

שפייר | שפיירה | ש | שין [ש]
וורמס | ורמיסה | I | וו [ו]
מיינץ | מגנצה | מ | ממ [מ]

בשלוש הקהילות הללו, השוכנות על גדות הריין, מצאו יהודים בית בגולה במשך מאות שנים. בהקשר זה נהגו לכנותן גם "ירושלים על הריין". ש"ום הייתה ערש היהדות האשכנזית.

בקהילות ה-SchUM עוצבה מחדש אדריכלות בתי הכנסת. לראשונה הוקמו כאן מקוואות טקסיות מונומנטליות. כאן התפתחה תרבות קבורה חדשה, וטיפחו כאן מסורת של לימוד המשפיעה עד היום. אתרי ה-SchUM מימי הביניים, עם בתי הכנסת, המקוואות ובתי הקברות שלהם, מהווים עדות מוקדמת ואותנטית למסורת חיה של היהדות האשכנזית.